טיפול בחרדות

פחד וחרדה

כאשר אנו נתקלים באירוע אותו אנו חווים כמלחיץ (Stressor), מתחיל תהליך הערכה (איום מול אפשרויות להתמודדות) שמטרתו בדיקת מידת הסכנה העומדת בפנינו.

הסימפטומים במצב כזה יכולים להיות:
תגובות פיזיות

דופק מוגבר, הזעה, נשימה מואצת.

תגובה רגשית

אימה ופאניקה

תגובה קוגניטיבית

זיכרון מעוות, קשיי ריכוז והערכת מצב לקויה.

חרדה (Anxiety),

הנה למעשה תגובת פחד מפני גורם כללי ובלתי מוגדר.

אנשים הסובלים מחרדה כללית, חווים חרדה ביחס למספר אירועים ופעילויות המתבטאת בחוויה של חוסר מנוחה, מתח, קשיי ריכוז, נטייה לעייפות, עצבנות ו/או בעיות שינה. לרוב הם מצליחים לשמור על רמה תפקודית סבירה אך לפעמים קיים גם דכאון ברקע המונע או מעכב תפקוד. ההפרעה מאובחנת פי 2 אצל נשים מגברים.

סיבות לחרדה

על פי הגישה הפסיכודינמית מדובר בקריסה של אחד ממנגנוני ההגנה בעקבות לחץ או מתח. גישות פסיכודינמיות שונות השורשים לחרדה מצויים בילדות.  בגישת "יחסי האובייקט" יטענו כי הגנת ייתר של הילד על ידי הוריו מפני "אובייקטים רעים" או מפני אובדן "אובייקטים טובים" היא הסיבה לחרדה. בגישת "יחסי העצמי" יטענו כי הורים שאינם מעניקים קרקע בטוחה רגועה ותומכת ו/או הענישו את הילדים על רצונותיהם, הם הבסיס לחרדה כללית מתמשכת גם אצל הילד בבגרותו.

טיפול

הטיפול אם כך מהווה עבור המטופל סביבה בטוחה ותומכת. כמטפלת ב"גישה ההתייחסותית" חשוב לי כמטפלת להיות קשובה למה שקורה בתוך חדר הטיפולים. שלא אגונן מחד מדי על המטופל וגם לא אלחץ על המטופל להשיגם. מן הצד השני הגוף שלי הופך לסיסמוגרף, וכאשר אני חשה חרדה במקרים אלו, אני שוהה עם החרדה שלי, לומדת להכיר אותה ולהתיידד עמה על מנת לספק למטופל מיכל מכיל ואוטנטי.

נושאים של "קרבה" ו"מרחק" הם משמעותיים עבור מטופלים הסובלים מחרדה ("האם מי שנמצא מולי מתקרב אלי מידי?" "האם מי שנמצא מולי מתרחק ממני מידי") אנו לומדים לזהות ולהכיל סוגיות אלו בקשר הטיפולי. לזהות את הטריגרים לחרדה ולעבוד איתם, גם ברמה הגופנית. לספק עוגנים כאשר אלו מתערערים.

תיאור מקרה

אני מטפלת בימים אלו בא'. בחורה בת 36 (כל הפרטים שונו וטושטשו) מדובר בבחורה אינטליגנטית מאוד, עצמאית במקצועה, אשר חשה חרדה כללית המתעוררת בה בנסיבות לא תמיד ידועות המייצרות לחץ בחזה, דופק מהיר ובעיקר חוויה רגשית של לחץ וחוסר אונים. אנו עובדים במקביל על שני ערוצים. ערוץ ה"כאן ועכשיו" בו אנו מחפשים "עוגנים"  – משאבים. א' מחוברת מאוד לטבע, ובכל פעם שיוצאת לטבע, ליבה מתרחב, היא מתחילה לנשום ולהרגיש שוב את הכוחות שלה. אנו לומדים "לייבא" את הטבע לחדר הטיפולים. לחוש את הקרקע תחת הרגליים. לנשום ולהרגיש בחזרה את החיבור לעצמה ולכוחותיה. מן הצד השני אנו חוזרים ל"שם ואז". א' נזכרת בילדותה ברגשים של חוסר בטחון וחוסר "קרקע" רגשית. שם אנו מקשיבים לילה הקטנה המסתתרת בתוכה, לצרכיה, למה שרצתה להגיד ונאלמה, ולצורך העמוק עמו אנחנו שוהים, ולו אנו מספקים מענה מבפנים.

ממליצים
אשמח לשמוע פרטים נוספים