המושג ריבוי עצמי ( multiple self-states) הנו מושג מרכזי בתאוריה ההתיחסותית שהציע ברומברג (Bromberg) במאמרו המפורסם מ-1998. בהמשגה זו מציע ברומברג את הרעיון הבסיסי לפיו, אישיות האדם איננה מתקימת כיחידה מגובשת אחת, אלא, שעקב תהליכים דיסוציאטיבים נורמטיבים ופתולוגים כאחד, הנפש מפוצלת בתוכה למבנים אינטגרטיבים ברמות שונות, של העצמי.
ברומברג אינו רואה את הנפש כיחידה אחידה הבנויה משכבות שונות של רמות מודעות (כפי שמציע פרויד במודל הטופוגרפי) אלא כ"מבנה" רוחבי המורכב ממצבי עצמי רבים, היוצרים אשלייה של אחדות. כך למעשה אין בכל אדם עצמי אחד, אלא מגוון מצבי עצמי, הבאים ליידי ביטוי לסרוגין במצבים וביחסים שונים. תנועה גמישה בין מצבים אלו משמרת את אשליית האחדות באופן בריא וחיובי, אך כאשר תנועה זו נפגעת עקב שימוש במנגנונים דיסוציאטיביים פתולוגים המופעלים כדי לשמור על חווית המשכיות העצמי- מוגבלת חווית העצמי והיכולת לחוות אותו במלואו (Bromberg, 1998).
במקרה של טראומה מורכבת, הפיצולים בין חלקי העצמי עלולים להיות אף יותר קשים 1. בגלל מצבים דיסוציאטיבים, בהם הנפש אינה יכולה ל"עכל" את הזיכרון הקשה (זומר, 2019) 2.כתוצאה מקונפליקט בין ההפנמות השונות של מצבי עצמי קונפליקטואלים הבאים לידי ביטוי בהעברה בטיפול: ההורה הלא מתערב/ הילד.ה המוזנח, המתעלל.ת הסאדיסטיים והקרבן חסר.ת האונים, המצלי.ה אל מול הילד.החלקים הזכאים לנס,לאלו שנמחקים. המפתה והמפותה (דייויס ופראולי 1994).
מדובר בסדנה חוויתית המבוססת על שיטת ה"קונסטלציה המשפחתית".
ההבנה כי האישיות מרובדת ומורכבת מ"מצבי עצמי" שונים, המתגבשים כהפנמה של הקשר עם דמויות משמעותיות, הנה בעצמה השער להחלמה.
@ נתחבר אל הגוף
@ נקשיב לחוויה גופנית או מנח מתוך ההפנמה
@ נזהה פיצולים ואזורים מושתקים
@ ניתן "קול" לחלקים השונים
@ נבסס ציר פנימי
בדרך משחקית נאוורר טראומות מוקדמות, נבין ונרכוש כלי משמעותי לטיפול בטראומה מורכבת בחדר הטיפולים
"לא מובן מאליו עבורי למצוא אנשים שעושים אינטגרציה אמיתית בין תחומים שמעסיקים אותי. הסדנה עם אורית עשתה זאת במקצועיות ובתוך מרחב המאפשר התבוננות וחיבור."
נועה פלג צברי
פסיכותרפיסטית, מטפלת בתנועה.
