רוצה לשתף אתכם היום דווקא בחוויה שלי כמודרכת.
רוצה לשתף אתכם היום דווקא בחוויה שלי כמודרכת. ממרום 17 שנותיי כפסיכותרפיסטית גופנית, וכעת גם תרפיסטית בתנועה, מעטים הזמנים בהם טיפלתי ללא הדרכה. היו רגעים שחשבתי שאני לא צריכה ואז טיפלתי " לבד" עד ש… המטופל הבא הפגיש אותי עם נקודה עיוורת שלי, רגש קשה ששוחזר מול הטופל והסתיים בטריקת דלת, סתם חוויה של תקיעות או חוסר הבנה הריצו אותי חזרה לכיסא המודרכת.
לא מזמן חזרתי שוב לסבב כזה עם מדריכה רגישה במיוחד, עם הדהוד גופני מרשים אשר יכלה לקלוט ניואנסים של מצבי הרגשי והתחושתי אל מול המטופל. החוויה הייתה עמוקה כל כך ונגעה בנימי נפשי עד כדי שהמדריכה, אשר עובדת אף היא עם כלים גופניים הזמינה אותי "לשכב על המזרן" על מנת לחקור את המפגש עם הנקודה.
במקום כזה מודרכים, מטופלים, לא מזהים ממש את הגבול בעיני בין תפקידים, את הגיל וה"מקום" של הסשן. הכוונה אינה לכך שאובדת האוריינטציה אלא שחלקים רגרסיביים מוזמנים אז להדרכה, חלקים שלא בדיוק יודעים שעוד מעט ההדרכה מסתיימת וצריך לחזור לכיסא המטפל.
לא כל מדריך יודע לנוע על התווך העדין שבין החזקת התוכן הטיפולי שמביא המודרך, התהליך שהם עוברים בקליניקה, ההכוונה הנכונה חזרה לתהליך הטיפולי מבלי לפסוע ברגל גסה לתוך טיפול לא לא, לבין עולמו הרגשי של המטפל, עם ההיסטוריה והשחזורים שלו, עם הקשר הייחודי שנרקם עם המדריך שגם הוא, איך לא, מביא עמו מערכת שלמה של העברות וציפיות הדדיות.
תמר קרון בספרה המרתק " הדרכה בפסיכותרפיה סוקרת את קשת האפשרויות הקיימות בהדרכה והמוקדים השונים של תוכן, תהליך, מטפל או מטופל ובגישה התייחסותית יותר, במפגש הבלתי אמצעי בניהם ( קרון, 1994).
כאשר קמתי מן המזרן אותו הציעה לי המדריכה, לאחר תהליך בן חצי שעה בו ביקרתי בעולם לא פשוט, ללא שם ומקום, והתיישבתי מול המדריכה, הבנתי כי איני עוד מודרכת כרגע. גם תגובת המדריכה בלבלה אותי. היא הציעה כי נבחן מקום זה בתקופה הקרובה, אבל אז לאחר שני מפגשים הכובע של המדריכה הכריע ונאלצנו לעזוב את נבכי נשמתי לטובת המטופלים. מעבר אשר ללא ספק עורר הרבה כאב.
הרגע הזה בו אני נאלצת לעבור בין העולמות כמטפלת, מדריכה, מודרכת ושוב ומטפלת הנו קסום אך גם מורכב. לפני שנים אחדות פתחתי בעזרת כלים שלמדתי ממורי ואינטגרציה שערכתי בתוכי את השימוש בעולם הדימויים ככלי להבנת האובייקטים המופנמים בחדר הטיפולים. משולש ההעברות מדריך- מודרך- מטופל והיחסים המקבילים הנוצרים בין 3 המקומות הנו בעיניי, בדומה לאליסה בארץ הפלאות (צור, 1994) מסע מחדש בין העבר והווה, עולמות פנימיים של המטופל, המדריך והמודרך וכמובן כל התוכן הרגשי המתרחש בניהם ( קלפיש, 2010).
כמטפלת גופנית התייחסותית אני מגלה כי השימוש בעולם הדימויים ביחד עם הדהודם הגופני נו כלי רב עצמה אשר מצד אחד מאפשר את החופש שבגלישה על כנפי הדמיון, מפגש אוטנטי ועמוק עם חווית הטיפול וההדרכה ומצד שני את היכולת לבחון את הדמיות השונות בחדר ומערך היחסים בניהם ומה שיש לתת המודע שלנו להגיד עליהם במרחב מוגן של החוויה, דווקא בגלל ההסכמה להיות בחדר בנוכחות גופנית ורגשית, בקשר עם המטופל והמודרך שלי ומתוך מודעות למורכבות קשר זה (חדד ורולף, 2011).
לקראת קורס הסופרווייזרים הממשמש ובא אני שמחה לבשר על תכנית עשירה שנרקמת ממגוון מורים בכירים ושיטות עבודה שונות. הדרכה עם דימויים כמראה ליחסים המופנמים הנה אחת מהם, אשר רבים מתלמידי הקורסים הקודמים בחרו לאמץ. הקורס כולל עבודה קבוצתית ואישית המלווה על ידי המדריכים והתנסות כמדריכים בשטח מאמצע הקורס, אשר מהווה כר פורה לפרקטיקה עתידית כמדריכים. הקורס יתקיים במתחם הקסום קיסריה החל מנובמבר. פרטים תכנית וכל הצוות מפורטת בהקדם…
האינדיקציה הטובה ביותר שלי לשני מחזורים מוצלחים של קורס הסופרוייזרים ממוקד הגוף בגישה ההתייחסותית הנה המפגשים, גם לאורך מספר שנים של מפגשי עמיתים שמהבוגרים מקיימים לאחר הקורס.
יכולה להגיד באופן אישי כמנהלת ומדריכה בקורס שמה ששומר עלי חיה ומהדהדת ברמת הגוף והנפש, ומרחיב את יכולתי להיות שם עבור המודרכים, המטופלים ותלמידי הנה המוכנות שלי לפוסע כל פעם מחדש לאזורים לא מוכרים, בהם אני עוברת דרך זמנים שונים בהיסטוריה החיים שלי, של המודרכים שלי ושל המטופלים שלנו, מסע זה נמצא נוכח בחדר גם אם זה לא תמיד קל- עדיין מרגש ומפעים.
בבליוגרפיה-
חדד ורולף בן שחר (2011) את מה שלקחתנו הביתה. פסיכולוגיה עברית ttp://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2619
צור, ע. (1994). שילוב דמיון מודרך ומטאפורות בתהליך ההדרכה: "האם צד שמאל יודע מה צד ימין רוצה?". בתוך ת. קרון וח. ירושלמי (עורכים), הדרכה בפסיכותרפיה (עמ' 206-228). ירושלים: הוצאת מאגנס.
קלפיש, כ. א. (2010) הענן והקופסה – הנכחה גופנית משולשת,הדהוד גופני באמצעות שימוש בדימויים בהדרכה בפסיכותרפיה גופנית-התייחסותית בטיפול בפוסט טראומה, אתר פסיכולוגיה עברית.
קרון, ת. (1994). תלת שיח: בממד הדיאלוגי ביחסי מטופל-מטפל-מדריך. בתוך ת. קרון וחנוך ירושלמי (עורכים), הדרכה בפסיכותרפיה (עמ' 183-195). ירושלים: הוצאת מאגנס.
לקריאה נוספת
Klapisch-Cohen, O., & Bartuv, Y. (2016). Meeting in the ring. Strength versus weakness, balance of power and control: Supervision in body psychotherapy. Arts and Social Science Journal, 7: 182. doi:10.4172/2151-6200.1000182
אורית קלפיש היא תרפיסטית בתנועה ופסיכותרפיסטית גופנית לילדים ומבוגרים, מרצה ומדריכה